הדת היהודית היא מאוד ייחודית בכך שהיא נותנת לנו לא רק עיקרי אמונה, אלא גם מערכת ערכים וחוקים. היהדות היא למעשה גם אמונה וגם דרך חיים המבוססת על ההלכה. ממש כמו כל תרבות, יש ביהדות פנים רבות ואחת מהן היא זו של האמנות. אז נכון, לא קיימת מצווה לעסוק באמנות. למעשה, יש אפילו הגבלות חמורות על מה ניתן לעשות מבחינת אמנות. למרות זאת, יש קשר חזק מאד בין אמנות ויהדות ועליו נרצה להרחיב במאמר הזה.
מותר ואסור באמנות יהודית
לא מעט אמנים יהודיים מרגישים מחויבים להלכה היהודית. זו מורה על איסור חמור של יצירת צלם. למעשה, זוהי מגבלה קשה על האמנות הפלסטית כאשר לא ניתן לצייר או לפסל דמויות כי אלו יכולות להתפרש כעבודת אלילים כמו המוזכר בפסוק: לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם. אמנים יהודים ושומרי מסורת, מרגישים לעיתים מחויבים לשמור על השבת ולכן לעולם לא נוכל לראות למשל צילומים אמנותיים מהנעשה ביום שבת בבית הכנסת, אלא אם צולמו על ידי אמנים שאינם שומרי מסורת.
כידוע, היכן שיש מגבלות, מגיע הדמיון האנושי ומצליח ליצור מסביבן. אמנים יהודים הצליחו ליצור למרות המגבלות ההלכתיות וגם אלו של הסביבה בה היהודים חיו.
מפארים את האל
חלק חשוב באותה תרבות ואמנות יהודית היה מוזיקה אשר באה להאדיר את שם האל ולשמח את לב הבריות. תרבות הכלייזמר התפתחה להיות סגנון מוזיקלי מזוהה מאד עם היהדות עם כלים כמו כינור וקלרינט אשר מובילים את הנגינה. אלו כלים אשר ניתן לקחת לכל מקום ומתאימים לאורך החיים של היהודי הנודד. כלים אלו אפשר להוציא בכל הזדמנות ולתקשר עם אנשים אחרים אותם פוגשים, אפילו אם לא יודעים את שפתם. הכלייזמר מגיע מהתרבות היהודית של מזרח אירופה אך כיום מרכז העשייה הוא בישראל עם פסטיבל עשיר בצפת.
מקומה של האמנות הפלסטית הוא למשל בעיטור של תשמישי קדושה, בתי כנסת או אפילו ספרים. אותם עיטורים נושאים במקרים רבים צורות גרפיות שונות, אותיות או אפילו עיטורים מן הצומח. אלו הם חיבורים בין ציור לגראפיקה לקליגרפיה והם נועדו לשרת את היהדות ולהגישה באופן יותר אסתטי למבקר בבית הכנסת או אפילו לנוכחים בקידוש בערב שבת.
כיום יש אמנים מודרניים העוסקים באמנות עם הקשרים יהודיים. על אחד כזה נרצה להרחיב מכיוון שהוא מייצג באופן הכי נאמן את החיבור בין יהדות לאמנות. זהו הצלם עזרא לנדאו. הוא מצלם במקומות רבים בארץ: בירושלים, בעוטף עזה, בגני משחקים, ברחוב ועוד. הוא מעיד על עצמו שבתמונותיו הוא 'מנסה למצוא את הקדוש ברוך הוא' ביופי של הדברים ובחיבור שלהם עם היהדות. אחת התמונות הכי מפורסמות שלו היא תמונה בה נראים שני צעירים רדומים לאחר ליל תפילה ותענית בתשעה באב – האחד בחור ישיבה והשני חייל במדים עטוף טלית. הם נשענים האחד על השני ומסמלים יותר מהכל את העם היהודי אשר נשען מצד אחד על הרוח ולימוד התורה ומצד שני על בניה והגנה של הבית.
הביטוי לסמליות הזו אשר היא מרוממת את הרוח, היא החשיבות של אמנות ביהדות. האמנות היא כלי להעביר את אותם ערכים רצויים ולהנחיל אותם בקרב הציבור הרחב.