אם אתם חיים במדינת ישראל, וזה לא משנה מאיזה עדה המשפחה שלכם ומיהם האנשים הקרובים אליכם, רוב הסיכויים שיצא לכם להשתתף כאורחים בטקס חינה מסורתי שנערך לפני החתונה, ויכול מאד להיות שגם אתם בחרתם לחגוג את האירוע החגיגי, המיוחד והמרגש הזה בעצמכם. כולנו יודעים שהוא כולל הרבה אוכל טעים, מתוקים ומתנות לחתן ולכלה, מוזיקה מרוקאית או צפון אפריקאית מסורתית וכמובן את טקס החינה עצמו שהוא למעשה לב הטקס, אך האם אנו יודעים מהו מקור הטקס, מדוע חוגגים אותו ומה המשמעות שלו? ובכן, זה לא שחייבים באמת לדעת את כל הדברים הללו בשביל לחגוג חינה חגיגית ומרגשת, אבל זה בהחלט נחמד להיות מחוברים יותר למקורות ולהבין את המהות של הדברים, ועל כן אנו רוצים לתת מידע מעניין וחשוב על טקס החינה המסורתי, מהו מקורו ומדוע חוגגים אותו.
טקס החינה כיום
מן הסתם, טקסי החינה כיום הם לא בדיוק אותם הטקסים שנחגגו לפני מאות שנים בארצות ערב, אבל בהחלט יש מוטיבים משותפים ואפשר בהחלט להבין כי מדובר בגלגול של הדברים. מי שרוצה אירוע אותנטי וייחודי באמת, יכול לארגן אירוע באמצעות "מלכה חינה" או חברות הפקה מובילות אחרות, וכך אפשר להגיע לתוצאה הכי אותנטית ונאמנה למקור שיש. כעת, בואו ננסה להבין בדיוק מהו אותו המקור.
מהו טקס החינה?
למעשה מדובר על טקס מסורתי ועתיק יומין הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, במקומות שונים באפריקה ואפילו בהודו שעושים לפני החתונה, והוא מסמל את המעבר מהחיים של היחיד אל החיים הזוגיים. השיא של הטקס כאמור, הוא מריחת החינה שהיא מעין חומר אדמדם כתמתם שעשוי מעלי כופר לבן שמורחים בצורה עגולה על הידיים של החתן והכלה וכן על ידי האורחים. העיגול שנוצר על היד מרמז לצורה של מטבע, ולמעשה מצביע על שפע ועושר הן חומרי והן רוחני שמאחלים לזוג הטרי.
טקס החינה ביהדות
כיום טקס החינה הוא טקס משותף עבור החתן והכלה, אך בעבר נהגו לחגוג אותו בנפרד לכלה בלבד, רק עם אורחות נשים. בטקס המסורתי הכלה לובשת בגדים מפוארים משובצי זהב שעברו בירושה מדור לדור וחוגגת יחד עם בנות המשפחה והחברות הקרובות. כמובן שכל טקס משתנה בהתאם לעדה ולמיקום הגיאוגרפי ולצד הסממנים המשותפים יש הרבה שונים והבדלים.
לבוש
כל מי שנכח אי פעם באירוע חינה, יודע שחלק משמעותי ובלתי נפרד מכל אירוע כזה הוא התלבושות המיוחדות. בחינה ההודית למשל, הכלה לובשת באופן מסורתי סארי ירוק, והקהל מצויד מבעוד מועד במקלות ריקודים ובכובעים מיוחדים. בחינה התימנית המסורתית ראשה של הכלה נעטף בחיתול – ברכה לפיריון ולהולדת בנים זכרים, ובעבר אף נהגו לאפר את הכלות בצורה מיוחדת. בחינה המרוקאית לעומת זאת, זו המוכרת לנו לרוב כאן בישראל, כלל המשתתפים לובשים באופן מסורתי תלבושות מיוחדות כאשר הנשים מתהדרות בכפתן מרוקאי והגברים לובשים כפתן גם הם וחובשים לראשם את כובע התרבוש.
אוכל ומתנות
כמובן שכל טקס חינה כולל גם הרבה מאד אוכל ומתנות לחתן ולכלה. כיום אפשר לראות בכל אירוע מגשי מתוקים רבים עמוסים בכל טוב, וכן נהוג להביא לחתן ולכלה סלסלות עם מתנות ותשורות כמו בשמים, קרמים, בגדים וכן הלאה.
יש הרבה מסורות שעברו והגיעו עד אלינו מארצות המוצא שלנו, אך אין ספק בכלל כי אירוע החינה הוא אחד האירועים המיוחדים, המרגשים, ובעיקר המשמחים ביותר שכל זוג יכול לחגוג עד היום.